צו מניעה בעניין חתולי רחוב - "תנו לחיות לחיות" נגד אגודת צער בע"ח ואח'

החלטה זו  עוסקת בבקשה על פי ס' 17 א' לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד -1994 (להלן " החוק").

1.         המבקשת, " תנו לחיות לחיות" הינה עמותה הפועלת מזה 20 שנה שמטרותיה וייעודה טיפול והצלה של  בעלי חיים בישראל. בין היתר מחזיקה המבקשת מתקן המעסיק רופאים וטרינריים והנותן טיפול ושיקום לבעלי חיים שאין להם בעלים.

2.         המשיבה 1, אגודת צער בעלי חיים בישראל הינה עמותה אף היא, הפועלת משנת 1927    לקידום רווחת בעלי החיים בישראל. המשיבה 1(להלן "צב"ח") מחזיקה במתקנים שונים להחזקת בעלי חיים ובין היתר הינה בעלת "מתקן מוגן", כמשמעות המונח בחוק.

3.         המשיבה 2 "מגן לחתול" הינה פירמה, הפועלת לאיסוף חתולים מאז 1994 באמצעות המשיבים 3,4 (להלן " בלו").

4.         המשיב 5 (להלן " סעד") הינו בעל עסק לאיסוף חתולים, לכידה חילוץ וטיפול בבעלי חיים.

5.         המבקשת הגישה תביעה על פי חוק צער בעלי חיים. במקביל, הגישה בקשה דחופה זו לאסור על צב"ח  לבצע בעצמה, או באמצעות גופים כדוגמת המשיבים בלו וסעד- פעולות לכידה של חתולים חסרי בית, למעט לכידה לצורך טיפול רפואי, לאסור המתת חתולי רחוב, למעט במקרים שהווטרינר המוסמך התיר זאת, ולאסור על המשיבים לבצע בעצמם, או באמצעות תאגיד, כל פעולת לכידה ו/או המתה של חתולי רחוב. אל המבקשת צורפה, בהסכמה, גם "נוח- התאחדות ישראלית של הארגונים למען בעלי החיים".

6.         המשיבים טענו כי פעולותיהם נעשות על פי החוק והנהלים שהוצאו על ידי משרד הבריאות לאחר שניתן  פסק הדין המנחה לעניין זה: בג"צ 4884/00 עמותת תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינריים ואח' ,פד' נ"ח (5)202.

7.         המבקשת מנהלת מאבקים משפטיים בניסיון למנוע פגיעה בבעלי החיים. לשיטתה, באה פנייתה זו לאחר  שהמאבק בחתולי הרחוב התעצם בעקבות כתבת תחקיר ששודרה בטלוויזיה, ואשר בה נראו חתולי רחוב משוטטים באופן חופשי בחצר מפעלי "טיב טעם" המעבדים בשר ומוצריו. לטענתה, לאחר שידור הכתבה רבו הפניות למשיבים. על פי תצהירה, תעדה, באמצעות תמלול שיחות בין מתחזה לבין סעד, ובאמצעות מעקב של חוקר פרטי אחריו , והראתה כי הוא מבצע לכידות חתולי רחוב, שלא על פי אישורו של הווטרינר המוסמך, ומעביר את החתולים שלכד לצב"ח, שם הם מומתים.

8.         צב"ח הכחישה המתה מיותרת של החתולים אולם הסכימה כי יינתן צו ביניים לפיו החתולים הנלכדים על פי אישור, יועברו למתקנה של המבקשת, אשר תטפל בהם על פי הנהלים. צו כזה אכן ניתן.

9.         לאחר הצהרת ב"כ בלו  כי מרשיו אינם מבצעים פעולות לכידה, אלא לאחר שהינם מקבלים הוראה בכתב מאת הווטרינר הרשותי, קבעתי כי הינם רשאים לפעול בדרך זו בלבד. דהינו, שאין הם רשאים לבצע לכידת חתולים ללא אישור בכתב של הווטרינר הרשותי, ואינם רשאים להמית חתולים, כלל.

10.       כנגד סעד ניתן צו ארעי האוסר עליו ללכוד חתולים או להמיתם.

קודם להגשת סיכומי הצדדים עתרה המבקשת להתליית ההליכים כנגד צב"ח.  הצו ניתן, ולפיכך, למרות שהוגשו סיכומיה (וסיכומי תשובה מטעם המבקשת),  אין החלטה זו עוסקת בסעד הזמני כלפי המשיבה 1.

ולהלן החלטתי:

11.       בבג"צ 4884/00 (להלן " הבג"צ") נבחנו האינטרסים המתחרים של הגנה על בעלי חיים והשמירה על בריאות הציבור. מושכלות היסוד, לפיהן אמורות הרשויות המוסמכות לפעול נקבעו שם :" תחיקה זו מעגנת אינטרסים חיונים, ובראשם הצרכים הקיומיים של בני האדם וההגנה על בריאותם. לאינטרסים אלה משקל מכריע. באיזון בינם לבין אינטרס ההגנה על בעלי החיים ידם של ערכים אלה היא על העליונה ככל שהסכנה לקיום האדם ולבריאותו גדולה יותר. ואולם, נקודת האיזון משתנה כשמדובר בפגיעה שאינה עולה כדי סכנה ממשית לבני אדם. אכן, לאדם איטרסים נוספים הראויים להגנה, ובהם נוחות ורווחה, כמו גם יעילות ההקצאה של משאבי הרשויות המופקדות על בריאות הציבור. אך משקלם של אינטרסים אלה פחות. באיזון בינם לבין ההגנה על בעלי החיים ניתנת לאחרונה משקל רב. בגדרי האיזון האמור מתחשבים גם בסוג בעל החיים שבו מדובר, במיקומו בסולם ההתפתחות ובמידת התועלת שיש בו לבני האדם, לרבות החיבה שלה הוא זוכה מצד מספר רב של אנשים"

12.       על פי אינטרסים ואיזונים אלו נקבעו נהלי הטיפול בחתולי רחוב.

ראשית, נקבע כי " המתה של חתולי רחוב חייבת איפוא להיעשות במשורה, תוך תחימה לגבולות ברורים ככל האפשר של זמן ומקום והגבלת הנסיבות שבהן ניתן להוציאה לפועל. עליה להיות הצעד האחרון, הננקט רק משום שלא ניתן להגן ביעילות על שלום בעלי האדם באמצעים אחרים שעלותם סבירה."

שנית, נקבע כי אין הווטרינר הרשותי רשאי להאציל מסמכותו ולהעניק את שיקול הדעת בקשר להמתת  חתולי הרחוב לחברה פרטית כגון זו שמפעילה נעמה בלו.

העקרון השלישי שנקבע הוא כי הוטרינר הרשותי רשאי להעזר בגוף פרטי בגוף פרטי לביצוע המתת חתולי הרחוב, להבדיל מאצילת הסמכות להחליט על המתתם.

13.       בעקבות הבג"צ, הוציא משרד החקלאות נוהל כללי לטיפול בחתולי רחוב וקבע כי ניתן להסתייע בגוף פרטי לטיפול בחתולי רחוב אך ורק לצורך יישום החלטה שקיבל הווטרינר הרשותי ובכפוף לכך שאותו גורם פרטי הינו בעל כישורים מתאימים וראויים לכך. כן נקבע כי יש להקפיד על תיעוד כל שלבי הטיפול.